הגנת הפרטיות ושמירתה על ידי גופים מסחריים

מדי יום אנו מוסרים לידי גורמים מסחריים וציבוריים מידע פרטי הנוגע לחיינו האישיים הכולל לרוב כתובת, מספר טלפון, פרטים אודות קרובי משפחה וכיו"ב. כל מועדון לקוחות, כל גלויה שאנו ממלאים בתמורה למתנה היא בסיס למאגר מידע שחברות מסחריות מקימות ואוספות עלינו. גופים ציבוריים כמו משרדי ממשלה ושלוחותיהם השונות, אוספים עלינו מידע מסוגים שונים. מידע זה לא יסולא בפז, והוא משמש חברות מסחריות לצורך שיווק מוצריהן ופילוח שוק הצרכנים. נוצר מצב המחייב שימת דגש מיוחד לגבי הזכות לפרטיות כפי שנובעת מהחוק להגנת הפרטיות תשמ"א-1981, המגן על כל אחד ואחת מאיתנו וחל על חברות וגופים ציבוריים בישראל כאחד, ועל השימוש במידע זה, עליו עלינו לתת את הדעת.

השימוש של סלקום במאגרי מידע בצורה בלתי חוקית
לאחרונה קבעה הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (הרשות האחראית על שמירת ההוראות של החוק להגנת הפרטיות), בהליך פיקוח מינהלי, כי חברת סלקום הפרה את חוק הגנת הפרטיות. מפרסומים עולה כי על בסיס נתוני הלקוחות הנמצאים ברשותה, רכשה לכאורה סלקום מגוף אחר מידע אודות קרובי המשפחה של לקוחותיה וזאת על ידי הצלבת שני מאגרי המידע. מהמידע שהושג, ערכה סלקום רשימה של קרובי המשפחה של לקוחותיה העומדים בפני גיוס ופנתה אליהם באופן ישיר על מנת להציע להם להצטרף למבצע המתאים לחיילים. התלונה נדונה בעקבות פנייתה של תלמידת תיכון שאינה לקוחה של החברה אל הרשות בדבר פנייה ישירה שקיבלה מסלקום המציעה לה להצטרף לחברה במסלול חיילים.

החוק להגנת פרטיות והשלכותיו
חוק הגנת הפרטיות תשמ"א – 1981, אמון על היבטים רבים של הזכות לפרטיות. החוק מסדיר את נושא מאגרי המידע וקובע כי מי שאוסף עלינו מידע חייב לערוך אותו בצורה מסודרת במאגר אשר יהיה רשום ומפוקח ע"י הרשם למאגרי מידע (שיושב כיום ברשות למשפט וטכנולוגיה). האוסף עלינו מידע לצורך מאגר מידע, חייב לציין לאילו צרכים יעשה שימוש במידע זה ולקבל את אישורנו לכך. שימוש שלא על פי הסכמה כאמור, אסור על אוסף המידע.
כן, קובע החוק כי אין להעביר מידע ממאגר מידע המנוהל על פיו לכל גוף אחר, והתקנות אשר הותקנו על פיו שוטחות ביתר פירוט דרכי העברת המידע האסורות על מאגר מידע. על פי החוק מסירת מידע מגוף ציבורי אסורה אלא אם כן המידע פורסם ברבים ועפ"י חוק או שהרשות קיבלה הסכמה מן האזרח למסירת מידע זה.
החוק גם קובע את דרכי השימוש המותרות בדיוור ישיר – משלוח דואר למספר רב של לקוחות תוך התבססות על מאגר נתונים שאוספת עלינו חברה מסחרית זו או אחרת. ראשית, על הפונה לציין במפורש כי מדובר בדיוור ישיר בצירוף מספר הרישום של המאגר בפנקס מאגרי המידע. בנוסף, על הפונה מוטלת חובה להודיע לנמען על אפשרותו להימחק מהמאגר ואת דרכי ההתקשרות לצורך ביצוע המחיקה.
המטרה של הוראות אלו היא לאפשר לכל אזרח שליטה על המידע עליו המוחזק בידי גופים ציבוריים או מסחריים במאגרי המידע המנוהלים על ידם. חוק זה מקדם את השמירה על פרטיותו של אדם ומקנה לו את הזכות שלא לקבל פרסום מסחרי תוך שימוש במאגרי מידע קיימים. המטרה של החוק היא כפולה, הגנה על מאגרי מידע תוך שמירה על פרטיות כל אחד ואחת מאיתנו וגם הגנה מפני פעולות של דיוור ישיר עקב ההטרדה שבקבלת דואר מסוג זה.

הפרות החוק על ידי סלקום
הרשות קבעה כי סלקום הפרה למעשה את חובת הגילוי כלפי לקוחותיה, מאחר ולא גילתה להם כי בדעתה לעשות שימוש במידע שנמסר לה במסגרת ההתקשרות עימם, כדי להשיג מידע על בני משפחותיהם שאינם לקוחותיה ולפנות אליהם על בסיס מידע זה. מדברי הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע עולה כי גם כי נוסחו של הדיוור הישיר שסלקום שלחה לא עמד בחובות על פי החוק המחייבות בעל מאגר מידע בעת פנייה אישית לאדם.

אך חמור מן האמור לעיל, במקרה המדובר, עלה חשד כי רשות ציבורית כלשהי בעלת מאגר מידע, העבירה את המידע אודות תלמידת התיכון לסלקום אשר הצליבה בין המאגרים והשיגה מידע נוסף על לקוחותיה וקרוביהם. על אף שהחשד לא התברר עד תום גם לעניין זה עולה החשש כי הפרה גדולה מן ההפרה הטכנית בה הואשמה סלקום, התקיימה במקרה הנדון.

המשמעויות של המקרה לעתיד
על אף שבמקרה זה החליט רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים שלא להטיל על סלקום קנס, ישנה משמעות רוחבית להחלטתו להכריז על הפעילות כלא חוקית. שאר החברות במשק, ביניהם סלקום, והגופים הציבוריים המחזיקים אודותינו מידע אישי ורגיש, יידעו שלא להשתמש במידע אישי זה וכמובן שלא לסחור בו. המשמעות הינה שמירה רבה יותר על זכותנו לפרטיות וכן הקפדה יתרה על החוק להגנת פרטיות והוראותיו. במקביל נפתחה אפשרות להגשת תביעה כנגד סלקום בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות ובגין הטרדתם באמצעות הדוור הישיר. אפשרות נוספת שעומדת בפני האזרחים היא הגשת תביעה ייצוגית אשר תתקוף בשמם את החברה כקבוצה. בכך בעצם מאפשר החוק לאזרחים להילחם על זכותם לפרטיות תוך מימושה באמצעים קונקרטיים כאשר מתגלה פגיעה בזכות זו.

סיכום
גם אם הזכות לפרטיות איננה הראשונה שעולה בראשינו כאשר חושבים על זכויות אזרח היא מהותית ונתפסת ככזו גם בחוק. בעידן בו אנו מוסרים מידע אישי למספר רב של גורמים ולעיתים אף בלית ברירה (כדוגמת גופים ממשלתיים או מוסדות אחרים) ובעידן טכנולוגי זה בו מידע עובר ביתר קלות ממקום למקום, ישנה חשיבות להקפדה על זכות זו וזאת באמצעות יישום החוק. המידע אודותינו אסור שישמש גופים מסחריים ללא רשות מפורשת מאתנו, וטיפול הרשויות כנגד השימוש הבלתי חוקי במאגרי מידע מקדם רעיון זה ומגשים, הלכה למעשה, את זכותנו לפרטיות.
למידע נוסף או שאלות בנושא ניתן לפנות למשרדנו

השארת תגובה