והוא בכלל לא ידע שהוא כזה – המוניטין שלנו ברשת

מהו מוניטין ברשת
בעידן של טכנולוגיה, שבו הבנו כי הנראה לעין אינו משקף נכוחה את כל מה שבפועל קיים, אנו ערים יותר ויותר לקניין הרוחני. הכוונה לכל הנכסים המצויים בידיו של אדם או תאגיד אשר שייכים לו, שווים כסף או שווה כסף, ולא ניתן לחוש אותם. נכסים בלתי מוחשיים אלו, הם לעיתים בעלי ערך רב ביותר, ובעידן של האינטרנט הם לעיתים מהווים את עיקר נכסיהם של עסקים. לדוגמא, הזכויות של חברת תרופות בפטנט כזה או אחר, הזכויות של חברות סלולר בסודות מסחריים, זכויות גישה לתכנות וכיו"ב. אחד מהנכסים הבלתי מעורערים היום, הוא המוניטין.
פעם, על מנת "לברר" אם איש מקצוע הוא איש מקצוע טוב, הגון וכדאי, היינו "שואלים סביב" והיינו מקבלים דעות לכאן ולכאן מאנשים אשר מכירים אותו ועבדו עמו. היום, בעידן הגלובליזציה, קשה לאתר את האנשים המכירים ועבדו עם כל אדם לגביו אנחנו מתעניינים, מה גם שלעיתים רבות אדם זה מצוי הרחק הרחק מחוץ למעגלי ההיכרות שלנו, מעיר אחרת או אפילו ממדינה אחרת, ואין באפשרותנו לברר אודותיו. על כן אנו פונים אל המרשתת (האינטרנט) בתקווה לנסות ולמצוא מידע אודות אותו אדם. אוסף המידע הזה הוא המוניטין שלו. ומוניטין, כמו כל נכס, יש לתחזק.
המרשתת מאפשרת לנו לאסוף כל מידע אודות אדם המצוי ברשת, וגם אם אותו אדם שומר על פרטיותו בצורה אדוקה, עדיין ניתן יהיה למצוא מידע רב אודותיו על ידי הקלקה פשוטה. מאחר וגם כל אדם רשאי ויכול לפרסם כל מה שהוא חפץ בו ברשת, הרי שגם דעות, ביקורת, רכילות, שמועות והשמצות מצויות בה למכביר. ואם פעם הידיעות של היום היו משמשות לעטיפת דגים למחרת, או נמחקות מזכרונם של אנשים אחרי זמן, הרי שכל פרסום ברשת נותר שם לנצח. מאחר שכך, הפכו מעסיקים, חוקרים פרטיים ואפילו המשטרה, לצרכנים של מידע על גבי רשת האינטרנט, לפני כל מעקב, נבירה או חקירה אחרת.

מנגנון ההשלמה של גוגל
מגיעים למשרדי לעיתים קרובות עבריינים קטנים או אנשים אשר הסתבכו בעניינים משפטיים עם מעסיקיהם, אשר הפרסום ברשת ממשיך לגרום להם נזק תדמיתי זמן רב אחרי שקרה. הם באים אלי על מנת שאסייע להם להתמודד עם בעיית המוניטין שלהם. כך היה גם מקריהם של רמי הויברגר ואדם שוב אשר נחקרו במשטרה בחשד למעשים פליליים, ולא הוגשו נגדם כתבי אישום. למרות זאת, מאחר והיו חיפושים רבים ברשת אודות מקרים אלו, למד מנוע החיפוש של גוגל על כך, וכל פעם שאתה מחפש את המילה רמי הויברגר, מציע לך מנגנון החיפוש של גוגל גם את החיפוש "רמי הויברגר מכות", וכאשר אתה מחפש את המילים אדם שוב אתה מקבל את ההצעה "אדם שוב חשוד". המנגנון הזה, אשר אינו "אשם" בהפצת דיבה, שכן הוא אלגוריתם ותו לא, שולח את כל מי שמחפש מידע אודותי הישר אל המידע השלילי, וממשיך לגרום לי נזק בל יתואר.

ניהול מוניטין ברשת
מאחר והמלחמה באינטרנט היא קשה מאוד, הבינו חברות רבות, וגם חלק מהאנשים הפרטיים, שמוניטין ברשת הוא דבר אשר יש לנהל אותו כמו כל נכס אחר. לכן, כשם שנשכר יועץ יחסי ציבור על מנת לטפל במשבר נקודתי בדעת הקהל, היום קיימים אנשים אשר מנהלים את המוניטין של חברות ברשת האינטרנט במטרה למזער נזקים, למנף ידיעות חיוביות, ולמנוע משברים תדמיתיים.
הבסיס של העבודה הזו, הוא הכנסת מידע חיובי רב לרשת, במטרה לקדם את המידע הזה במנועי החיפוש, באופן שהוא "דוחף" את הידיעות השליליות במורד תוצאות החיפוש, למקום אשר אף אחד לא יפגוש בהן. ברור שלא תמיד הדבר כל כך קל. לא מזמן החליט תאגיד מסוים לשתף את הקהל בקמפיין לעידוד שתיית חלב ואכילת מוצרי חלב. הוא אפשר לציבור להיכנס לדף שלו על גבי הרשת, ולפרסם שם את הרגלי אכילת מוצרי החלב שלהם, במטרה ליצור באזז תקשורתי. לדאבונו, גולשים לא מעטים העלו ידיעות הקוראות להימנע ממוצרי חלב ואף טענות בנוגע לפגיעה בפרות כתוצאה מתעשיית החלב, והמהלך ככל הנראה, נכשל.

אז מה עושים?
ראשית, משרדנו נוהג, בעת סיום תיק משפטי בפשרה, לבקש מבית המשפט לאשר את הסכם הפשרה מבלי לצטט ממנו בפסק הדין. כך עיקרי ההסכם אינם הופכים לחלק מפסק הדין ואינם מפורסמים יחד עם פסקי הדין, אשר גלויים לעין כל ברשת.
שנית, ניתן לתבוע בגין דיבה על פי חוק איסור לשון הרע, את המפרסמים של דבר שלילי אודות אדם, ובמסגרת זו להכריח אותם להסיר ידיעה מן הרשת. את התביעה ניתן להגיש נגד אותו אדם אשר פרסם אותה, וגם נגד מנהל האתר אשר העלה את אותה הידיעה, בין מכח היותו "מנהל פורום" או "עורך עיתון" כהגדרותיהם בחוק אשר מחילות אף עליו חובות מסוימות.
לאחרונה, ניתנה בבית המשפט העליון של האיחוד האירופי, החלטה, המורה לגוגל להסיר את הקישורים לידיעות אודות אזרח ספרדי, אשר מצביעות על חובות שהיו לו, ואשר הוסדרו לפני שנים רבות, ועדיין מסבות לו נזק תדמיתי. בית המשפט שם, קבע כי מאחר וגוגל אוספת מידע רב אודות אנשים, היא משולה ל"מאגר מידע" ועל פי דיני הפרטיות הבינלאומיים, כל אדם זכאי לעיין במאגרי מידע האוגרים מידע אודותיו, ולבקש כי מידע כזה או אחר יתוקן או יוסר. כך, לא ניתן היה להסיר את הידיעה עצמה, שכן היא היתה נכונה וחוקית (פורסמה ככל הנראה במאגר של שמות חייבים לביטוח לאומי) אך מאחר ותוקפה פג מזה זמן רב, ואין היא משרתת עוד את מטרתה, וגורמת נזק, נדרשה גוגל למחוק את הקישור אליה, בעת חיפוש השם של אותו האדם.

סיכום
אין ספק כי עולם האינטרנט מזמן למערכת המשפט כל הזמן אתגרים חדשים. אלו אתגרים שלעיתים אין להם מענה במשפט הרגיל שכן הם פרי מערכות ממוחשבות ויישומים אשר לא היו ידועים עד כה. לנו לא נותר אלא לעקוב בדריכות אחרי התפתחות המשפט והתאמתו למצב הקיים.

 

השארת תגובה