בתביעה משפטית אשר הכתה גלים בעיתונות לאחרונה, תבע בחור צעיר את חברת שטראוס (אשר בעבר רכשה את חברת עלית), בגין שימוש בן כעשר שנים בתמונתו על גבי אריזות השוקולית אשר משווקת החברה. אותו בחור צעיר הצטלם לאריזות השוקו עוד בשנת 1999
מעסיקים רבים אינם מודעים לשלל החובות החלות עליהם ולו רק בשל העובדה שבעסק או בחברה שלהם מועסקים עובדים. לרוב, נמתחת ידיעתו של המעסיק עד לגבולות החובות מכח דיני העבודה הספציפיים כמו זכויות העובדים לשכר, לתנאים סוציאליים שונים, כמו ימי חופשה,
נושאי משרה בתאגידים, ובכללם דירקטורים, מנכ"לים ומנהלים בחברה, חשופים, הלכה למעשה, לתביעות על ידי החברה או צדדים שלישיים בגין מעשים ו/או מחדלים שלהם בביצוע תפקידם. בשנים האחרונות חל שינוי במעמדם ואחריותם של הדירקטורים ונושאי המשרה בתאגידים כששורה של פרשיות, חלקן
חברות אשר מעוניינות לגייס עובדים ו"מוחות" לשורותיהן בתקופה בה אין באפשרותן להתחרות בתנאי שוק העבודה, צריכות למצוא פתרונות יצירתיים לתגמול העובדים ולרתום אותם למאמץ שהחברה עומדת בו כחלק בלתי נפרד ממנה. תגמול עובדים יועצים ונושאי משרה בחברה במניות החברה או
בתאריך 5.2.09 הוציא בית משפט השלום בתל אביב יפו פסק דין בעניינו של דוד רובינגר אשר צילם את התצלום המפורסם של הצנחנים בכותל נגד אתר האינטרנט ואללה!, חברת הפרסום זרמון גולדמן ועיתון הארץ. התובע טען נגד שני מקרים שונים של
בית המשפט קבע כי הציורים של התובעת מועתקים מציוריו של הצייר ראובן רובין, אינם בעלי חדשנות ומקוריות ואינם מקנים לה זכויות יוצרים. קרא עוד
בתאריך 3.3.09 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כבוד השופט גדעון גינת) פסק דין ייחודי בשאלת התמלוגים אשר תאגיד משותף לניהול זכויות יוצרים גובה מהמשתמשים בגין שימוש ביצירות אותן הוא מייצג, והוסיף נדבך נוסף למערכת קביעת התגמולים על
בחודש יוני האחרון התקבל בכנסת תיקון לחוק התקשורת אשר נועד להלחם בתופעת דואר הזבל אשר משתלטת על מחוזותינו, אך בו זמנית עלול לפגוע בהתקשרות של חברות מסחריות עם קהל לקוחותיהן. המאמר להלן נועד לבחון את היתרונות והחסרונות של חוק הספאם