לצד עבודתנו וכובעינו כאנשי משפט, כלכלה, תעשייה, מסחר, אמנות וכל תחום אחר, כולנו אף צרכנים במדינת ישראל. להלן נבחן מספר סוגיות אשר עשויות לעניין ואף לסייע בידי כל אזרח לדעת את זכויותיו וחובותיו.
חוק צרכני מובהק אשר נחקק אך בשנה שעברה ונכנס לתוקפו לפני מספר חודשים, הוא חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות). החוק קובע כי כל מי שרכש רכב משומש זכאי לקבל מידע מחברת הביטוח אשר ביטחה את כלי הרכב ומהמוסכים אשר נתנו לו שירות, כל מידע בקשר עם כלי הרכב ומצבו לרבות תיקונים או טיפולים שבוצעו ברכב או כל מידע אחר שיש בו כדי להעיד על מצב הרכב ותקינותו, ולעניין מבטח – סכום תגמולי הביטוח ששולמו בעד הרכב ופירוט סוג הנזק או ירידת הערך שבשלם שולמו. במקביל מטיל החוק על מוסכים ומבטחים לשמור מידע כאמור במשך שבע שנים.
בנוסף מטיל החוק חובה על סוחרי כלי רכב משומשים (ונראה כי גם על חברות ליסינג ביניהם), חובת גילוי נאות כלפי רוכש רכב אשר יאשר קבלתו בחתימה ,הכולל את שמות הסוחר והבעלים ומספרי זהותם/ מספרי חברה, מענם, מספר הבעלים הקודמים של כלי הרכב, פגיעות שארעו לכלי הרכב, מספר הקילומטרים שעבר, הסכום שישולם בעבורו, וכן לעגן את העסקה בחוזה בין הצדדים.
באופן זה מעוניין המחוקק להקטין את מידת אי הוודאות של הצרכן בעסקאות ברכבים יד שניה ובמידה מסוימת אף את הפיקוח עליהן.
במאמר קודם פרי עטי, אשר דן בתיקון לחוק התקשרות (חוק הספאם החדש), נדון בין היתר האיסור על פרסום באמצעות מערכות חיוג אוטומטיות המחייגות באופן אוטומטי ואקראי למספר רב של נמענים טלפוניים ומשמיעות להם פרסומות מוקלטות, ומטיל על העושה זאת אחריות נזיקית כלפי מקבל ההודעה אשר לא היה מעוניין בה, ואף באחריות פלילית, במקרים מסוימים. ממועד כניסתו של התיקון לחוק התקשורת האמור לתוקף ניסו מפרסמים למצוא פתרונות יצירתיים להמשך פעילותם המסחרית מבלי להפר את הוראות החוק.
במסגרת נסיונות יצירתיים אלו נולדה תופעה חדשה המכונה בז'רגון הנפגעים, "תופעת הצלתוק"(קיצור של צלצול וניתוק). שם זה ניתן לתופעה בה מפרסמים מתקשרים באמצעות מערכות חיוג אוטומטי לכמות גבוהה מאוד של מספרים אקראיים ,ודואגים כי מערכת החיוג תנתק את השיחה תוך צלצול אחד בלבד, ולעיתים אף לפני שמכשיר הטלפון של הנמען הספיק לצלצול. זאת תוך הסתמכות על כך שלאזרחים רבים מכשירי טלפון בעלי אמצעים טכנולוגיים לזיהוי מספר הטלפון ממנו התקבלה שיחה, ובהתאם לנוהג הקיים בישראל, להשיב לשיחת טלפון שלא נענתה.
ואכן נמענים רבים חייגו חזרה לאותו מספר הטלפון אשר ממנו התקבל הצלתוק, ואז הושמעו להן ההודעות הפרסומיות בהן חפץ המפרסם.כך, לא התקיימו תנאי החוק של פרסום באמצעות מערכות חיוג אוטומטי מאחר והפרסומת הושמעה ללקוח אשר חייג מרצונו למפרסם ובנוסף על כך הושמעה לו הפרסומת על חשבונו מאחר והוא חייג ושילם את זמן האוויר בגינה.
יצויין כי הדבר גרם, בנוסף לקבלת דבר פרסומת מטריד גם לבזבוז זמנם של אותם נמענים, ובנוסף, מאחר והמספרים מהם בוצעה הפרסומת היו בעלי קידומת חיוג 072 ,073
ו-077, לגל של התעלמות משיחות אשר התקבלו ממספרים בעלי קידומת זו, אשר יגרום ללא ספק לפגיעה בבעלי עסקים בעלי מספרים כאלו.
אמנם מדובר כאן בפעולות אשר עוקפות את לשון החוק ואינן מהוות הפרה ברורה על פי הוראותיו, אך לדעתי, וכך סברתי מהיום הראשון בו נפגעתי מן התופעה, מדובר בניצול מילולי וציני של החוק, כאשר קיימת כאן הפרה של רוח החוק ומטרותיו.
במהלך חודש יוני, על בסיס תחקיר אשר בוצע במסגרת חדשות ערוץ 10, הוגשה תובענה ייצוגית, אשר לח"מ נזדמן לקחת חלק בניסוחה, כנגד התופעה והמפרסמים אשר עושים בה שימוש.
אין ספק כי בית המשפט יצטרך להפגין מידה גבוהה של פרשנות משפטית על פי רוח החוק על מנת להטיל אחריות על המפרסמים בשיטת הצלתוק. אם יבחר בית המשפט בפשרנות דקדקנית של החוק, אשר תקבע שאין הפרה ברורה שלו, יהיה על המחוקק ליטול את העניין לידיו ולתקן את החוק על מנת לכלול בו גם תופעות מעין אלו. נחכה, אם כן לעדכונים לגבי התפתחות התובענה.
חוק הספריות הציבוריות, אשר תוקן מספר פעמים בשנים האחרונות, נחקק על מנת להסדיר את פעילותן של הספריות הציבוריות לטובת הציבור, במטרה לקדם את החינוך והתרבות בישראל ולהבטיח שירותי ספריה ציבורית לאזרחי רשויות מקומיות.
החוק נותן לשר החינוך והתרבות את הסמכות להטיל על רשות מקומית, או על מספר רשויות מקומיות יחד, להקים ספריה ציבורית לשירות תושבי אותה הרשות/רשויות ולהסדיר את פעולתה.
בעלויות אחזקת הספריה ייטלו חלק אוצר המדינה והרשות שבשטח שיפוטה הוקמה הספריה.
שירותי הספריה יכללו גם שירותי גישה למאגרי מידע, ויסופקו חינם אין כסף.
לפיכך, כל אזרח החפץ בכך, יכול לברר מה הספריה הציבורית באזור מגוריו ולגשת וליהנות משירותיה.
ולסיום, נציין את חוק בנינים ציבוריים (מיתקני שתייה למים צוננים), אשר מחייב כל בעלים של בניין ציבורי בהצבת מתקן שתייה המספק מי שתייה צוננים (קולר או בר מים קרים) במקום מרכזי הנראה לעין הציבור אשר יפעל בכל שעות פעילותו של הבניין. עוד מחויבים על פי חוק זה כל מי שמנהל מסעדה, בית אוכל, בית קפה וכיו"ב לגרום לכך שיוגש לכל לקוח קנקן מי שתייה צוננים, ללא תשלום. מהיום תוכלו לדעת כי כשאתם מבקשים קנקן מים קרים ממלצרית (בעיקר בתל אביב) אין לכם צורך להתנצל על כך, זו זכותכם על פי חוק.
