בתביעה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים על ידי שרה שפירו, סופרת אמריקאית חרדית, טענה שפירו כי רגן השתמשה בחלקים מספר הביכורים שלה, אשר טרם הוצאתו אל הכתב אף ביקשה את חו"ד של רגן ונפגשה עמה לשם כך, בספרה רב המכר "ואל אישך תשוקתך" (Sotah במקור). שפירו טענה להפרת זכויות יוצרים, גזל, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט, מנגד טענה רגן כי ספרים שקראה וחוויות שעברה הם שמהווים עבורה את ההשראה לכתיבת הספרים ומשכך מקבלים ביטוי ביצירותיה. כן טענה כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ושיהוי בהגשת התביעה שכן הספר פורסם בשנת 1992 והתובעת ידעה על ההפרה כבר בשנת 1994. השופט יוסף שפירא קבע כי אכן התיישנה עילת התביעה לעניין הזכות שיצירתה של שפירו לא תועתק על ידי אחר, אך לא לעניין הפרת זכויות הפרסום שכן זוהי עוולה מתמשכת הנמשכת כל עוד מופצים עותקים של היצירה המפרה.
ביהמ"ש קיבל את התביעה על כל עילותיה בקובעו כי ההעתקה הייתה בבחינת 'סוף מעשה במחשבה תחילה' וציין אף שרגן הודתה תחילה כי השתמשה בחלקים מספרה של שפירו ואף הסכימה למחוק חלקים מהספר במהדורות הבאות שיפורסמו, דבר המעיד על ידיעתה.
התביעה הועמדה על סכום של מיליון שקלים, אולם ביהמ"ש אפשר לצדדים להתדיין בינם על הסכום הפיצוי בטרם יפסוק.
.jpg){kind=logo}